סדנה צבעונית בבוקר חורפי

זה מתחיל בניצוץ. ראית פוסט על זה בפייסבוק, חברה סיפרה או שלחה לך תמונה, קראת על זה איפשהו וישר ידעת שאת חייבת גם. הסדנאות האלו שאת פשוט חייבת להגיע אליהן. אבל לא תמיד זה מסתדר, כי כבר יש תוכניות, כי בדיוק נוסעים, ועוד כל מיני סיבות שבשגרה. ואז בסוף, זה מסתדר בדיוק כמו שאת רוצה.

זמן חופש

אני אוהבת חופשים עם הילדים. שונאת אטרקציות. אטרקציות זו לא הכללה לכל הפעילויות מחוץ לבית אבל זו כן המילה לפעילויות שמהן אני יוצאת עם סימן שאלה גדול לגבי התרומה שלהן מעבר לבייביסיטר רועש לילדים שלא צריכים בייביסיטר. אז כשמגיעה איזו חופשה, והן לא מפסיקות להגיע, אני לא פוסלת לרגע את הרביצה בבית וברדיוס הקרוב לו, עם סרטים בקולנוע, שלמזלי ממוקם במרחק חמש דקות הליכה מהבית, וזמן איכות ללא פקקים ורעש.

אבל כשהחופשה מזמנת לי זמן איכות לבד עם אחת הבנות, אני רוצה לתת לזמן הזה קצת יותר ערך. כבר הרבה זמן שסדנת המראות הצבעוניות של טל טנא צ'צ'קס נמצאת ברשימות שלי אבל אף פעם לא נופלת במשבצת הנכונה. הפעם היא פתחה סדנה בדיוק ביום הנכון. מיד נרשמתי.

כשיצאנו לדרך גילינו שמשמרות היא למעשה ליד פרדס חנה ולא רבע שעה מהבית שלנו כמו שחשבתי משום מה. אני אוהבת להגיע לאיזור של פרדס חנה, תמיד מרגישה הילה של יצירה כשאני שם ויודעת שהרבה נשים שאני מכירה בעולם הוירטואלי נמצאות בסביבה, והינה היום אפגוש עוד מישהי מוכשרת.

זה הזמן להכיר

אחרי נסיעה קצת יותר ארוכה מהמתוכנן הגענו לסטודיו של טל ונכנסנו לעולם שלה. ועולם שלה הוא חלל גדול ומלא בפריטים קטנים וצבעוניים, ואפילו לא ידענו כמה מלא עד שלא התחילה הסדנה.

בסדנה מכינים מראה. מראה צבעונית ומיוחדת שהצבע מגיע אליה דרך פריטים צבעוניים קטנים וגדולים. פריטים שיש לכולנו כי הם מצטברים במגירות ממשחקים שהתפזרו, טושים שהתייבשו, צעצועים שנשברו או התפרקו, הפתעות של מקדונלד או של קינדר ומה לא.

טל היא מעצבת ואמנית קונספטואלית. ממציאנית, רב תחומית, שובבה ומתחדשת. בוגרת בצלאל שם למדה וגם הרצתה. היא התמחתה בעיצוב אובייקטים בתלת מימד במהלך לימודים של סמסטר בניו יורק בעקבות מלגת הצטיינות שקיבלה. עבודותיה הוצגו במוזיאון ישראל, מוזיאון תל-אביב ובגלריות ותערוכות בארץ. בשנים האחרונות, לצד עבודתה כמעצבת ואמנית, היא מעבירה סדנאות לעיצוב המצאה ואלתור.
היא נשואה באושר, אמא לארבעה ילדים וכלב.

איך התחלת עם הסדנאות של המראות הצבעוניות?

את הסדנה הראשונה עשיתי לפני 13 שנים (אולי יותר) עם הבנות שלי. המראה במקלחת שלנו קצת התקוצ׳צ׳ה אז הורדתי אותה מהקיר וכמה ימים אחרי זה קיבלנו שקית צעצועים ענקית מלאה בפלסטיקים קטנים ואז חשבתי למה לזרוק את המראה – פשוט נדביק עליה את הצעצועים וזה יצא נפלא. עשר שנים אחרי, כשהתחלתי לעשות מראות כאלה בהזמנה הרגשתי שנכון לי לחלוק את החוויה המופלאה הזו עם עוד אנשים. דנה ישראלי היתה זו שהרימה את הכפפה למעדניית הסדנאות ומאז התחלתי להעביר גם סדנאות.

מה את אוהבת בסדנאות האלו?

המון דברים – את קרקוש הצעצועים שנשפכים על הרצפה, את העיניים הנוצצות של הילדים מהשפע הנוצץ כאילו הם רואים בפעם הראשונה צעצוע (ורובם זרקו מיליון צעצועים כאלה), את האמהות שהילדים הם רק התרוץ שלהן להגיע וליצור, את אלה שאין להן גיל ומרשות לעצמן להיות ילדות ולהשתטות, אך החוויה המאלפת והמגוון האינסופי של האפשרויות, אוהבת להתבונן מהצד, ללמוד על תכונות של אנשים, יחסים, דיאלוג. אני אוהבת שלכולם זה מצליח וחווית ההצלחה הזו היא תיקון חיים והכרה במסוגלות להצליח.

האם את אספנית גם של פריטים אחרים או שזה רק לצורך הסדנאות?

ברור שכן! יש המון בבית (וגם בסטודיו) – בובות גומי, קופסאות וצעצועי פח, אוסף מכוניות כיבוי אש שאני מלקטת מהחבילות שמגיעות לסטודיו ויש כבר מלא מהן, מכוניות, מחזיקי מפתחות מפעם, גלויות, ויש עוד המון…

אוסף גדול של צבע

מכל פינות הסטודיו הגיעו ארגזים מלאים בפריטים צבעוניים וטל הפכה את כולם על הרצפה. מלפנינו נערמו גבעות צבעוניות של אלפי פריטים. כל משתתפי הסדנה החלו לנבור בערימות האינסופיות ולבחור את הפריטים שישמשו אותם למראה. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה צעצועים ופריטים קטנים בערימה אחת! הדבר הראשון שעלה לי בראש הוא שיש לכולנו בבית כל כך הרבה דברים מפוזרים והם נאגרים במגירות ללא שימוש, עד שבדרך כלל נזרקים, והינה טל מוצאת בהם שימוש, וממחזרת אותם באחת הדרכים הכי מקוריות שיש, וכך הם חוזרים אלינו הביתה, לא כשאריות אלא כפריט בעל משמעות – גם מראה וגם זמן איכות.

זה יצא יפה?

קצת קשה לדמיין איך מכל הפריטים שמפוזרים על הרצפה נצליח ליצור מראה מקושטת ומעוצבת אבל מתחילים. מדביקים פריט אחרי פריט, בצורות שונות, צבעים שונים וגדלים משתנים. מתחיל להיווצר בסיס אבל יש עוד הרבה מקומות לא מכוסים. חוזרים לערימה ומלקטים עוד ומצרפים אותם למראה המתהווה. עושים שלוליות של דבק חם והכל נדבק במהירות, לפעמים גם לאצבעות.

למרות שיש לי נטייה קלה להשתלט, החלטתי הפעם להיות עוזרת משנה ולתת את המושכות לעדי. מכל הפריטים שאספנו היא בחרה מה יהיה במראה ומה לא ובמשך למעלה משעתיים ישבה והדביקה בסבלנות רבה פריט פריט. לפני שהתחלנו, החלטנו שהמוטיב הבולט במראה שלנו יהיה, איך לא, האננס האהוב עליה (לא כאוכל). שילבנו צעצוע אננס חמוד וגם הכנו אחד לבד ושניהם הצטרפו לשאר הפריטים שעל המראה.

כל שאר משתתפי הסדנה היו שקועים אף הם כל אחד במראה המשפחתית שלו, ולכל מראה היה אופי מיוחד וסגנון שונה, כל אחד מאיתנו בחר מאותה ערימה אבל התוצאות היו שונות ומעניינות. המבחר העצום מאפשר לעוף עם הדמיון, ולעשות כל מה שרוצים. לתכנן את המראה במדוייק או לתת לה להתהוות עם הדקות שעוברות ולהפוך לאט לאט למשהו יפה ומיוחד.

בתום שלוש השעות של הסדנה הייתה בידינו מראה צבעונית ומאושרת. היה בה הכל. אננסים, קוביות, כפיות, כסא, מיניון, סליל קופץ. היו בה כל הצבעים וכל מיני גדלים. היה בה יופי בלתי צפוי. הדבר הצפוי היחיד היה הכיף בסדנה והכיף בבילוי המשותף.

ומה יצא? המראה המדהימה הזו שהיא פשוט אוסף של דברים נפלאים:

וממש לפני הסוף רציתי לשמוע מטל על חוויה ספציפית מסדנה כזו…

אספר לך על משהו שקרה דווקא בסיום הסדנה שאת היית בה – קצת אחרי שכולם יצאו מהסטודיו אספתי את שארית הצעצועים הקטנים מהרצפה וביניהם מצאתי תליון עגול מפליז שעליו מוטבע השם ׳יהונתן׳. זיהיתי את העבודה לפי הסגנון והשפה והערכתי שדורית, חברה שלי שהיא צורפת יצרה אותו. חשבתי שמעניין איך זה הגיע אליי ולמה יהונתן (כי לבן שלה קוראים יונתן) וגם אני לא מכירה אף יהונתן ומעניין אם אי פעם אפגוש מישהו שקוראים לו יהונתן שאוכל לתת לו את התליון. עשר דקות אחרי נכנסה אליי חברה לסטודיו והציגה את החברים שלה. לבחורה קראו בר ולבחור שהגיע איתה קוראים יהונתן. מה שמדהים באירוע הזה הוא שבתוך הבלגן נוצרות הזדמנויות, שהמצאות וחדשנות נוצרים ממפגשים בלתי צפויים. זה היה רגע כזה. כמובן ששלפתי את התליון מהארגז, שרשרתי לשרשרת והענקתי לו במתנה.

כל כמה זמן יש סדנאות?

הסדנאות מתקיימות בד״כ בחופשות או בחופשים. אם יש קבוצה שמתארגנת אז אני עושה סדנה במיוחד עבורם.

כדאי לכן לעקוב ולהתעדכן כאן, ולא לפספס את הסדנה של טל.

פוסטים על סדנאות קודמות בהן התארחתי:

סדנה בשחור לבן

איך התמכרתי עוד מהשורה הראשונה – סדנת אריגה

לא סתם עוד ערב סתווי – סדנת יומן מסע

אירוע חורף שווה במיוחד ויום כיף בעבודה

תודה שאתן קוראות, תודה על התגובות כאן בבלוג ובכלל, בזכותכן אני כל הזמן עסוקה במחשבות ובעשייה וגם בהיכרויות חדשות…

נשתמע בקרוב,

מיס מנדלה

***מכירים את הבלוג שלי בפייסבוק? אל תשכחו לבקר…